ארנבונים
הארנבון מוגדר כחיית מחמד הנחשבת לפופולארית יותר ויותר בקרב המגדלים אך האם אנחנו באמת מכירים אותו? מספר עובדות בסיסיות עליו:
כיום ישנם זנים רבים של ארנבוני מחמד כגון ארנבון שמוט אוזניים, ארנבון אנגורה,ארנבון ראש אריה ועוד.
משקל ארנבון בוגר מגיע ל-1 ק”ג ומעלה.
משך חיי ארנבון מגיע לממוצע של 8 שנים ואף 10 שנים בתנאי ממשק טובים.
לארנבון יש 2 זוגות שיניים חותכות בקדמת הפה שגדלות לאורך כל חייו לכן חשוב לספק בבית הגידול בול עץ המיועד להשחזת שיניו.
הארנבון צמחוני ובעל מערכת מעיים ארוכה מותאמת. תזונתו בטבע מתבססת על משפחת הדגניים, צמחים רחבי עלים כמו תלתן ירוק , אספסת. בקיה ועוד’. וכמו כן זרעים השייכים לצמחים אלה.
כדי לספק את כל “אבות המזון” מומלץ להאכילו במזון המיועד בצורת כופתיות בנוסף לכך יש להוסיף חציר איכותי בשיטת “אכול כפי יכולתך”. חשיבות התאית בחציר לא רק בשל ערכו התזונתי אלא בעזרתו לרוקן את הקיבה מהפרווה שהארנבון בולע בזמן ניקוי טיפוח פרוותו. לסיום,השלמת המזון בהוספת מעט ירקות שטופים. יש להוסיף 50% כופתיות לנקבות מיניקות.
מומלץ להאכילו פעמיים ביום- שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב הקרירות.
לארנבונים יש תהליך עיכול כפול; סיום עיכולם הראשון בהפרשת גללים רכים הנאכלים ונעכלים על-ידם כשגללים אלו עשירים בויטמין B (תוצר של חיידקי המעי הגס), ותוצאת תהליך העיכול השני הינו בהפרשת גללים קשים ויבשים.
נקבת הארנבון מספקת לגוריה גם גללים רכים מכאן שחשוב לא להפריד מוקדם את הגורים מהאם.
רבייה- זיווג, הריון ומה שבניהם
נקבה מגיעה לבגרות מינית בסביבות 5-8 חודשים, בעוד שהזכר 6-7 חודשים, כשזהו גיל ההזדווגות האופטימלי.
משך הריון 30-32 יום כששבועיים לאחר הפרדת האם מהגורים ניתן לזווגה עם זכרים מהלהקה (ארנבון שומר על אורח חיים פוליגמי).
מספר שעות טרם ההמלטה האם תולשת מגופה פרווה המשמש לקן אליו תטיל את השגר המורכב מממוצע של 4-7 וולדות, עם מחזור של 4-5 המלטות בשנה.
עיני הוולדות עצומות עד ליומם ה-10, גיל גמילה הינו 5-6 שבועות כשרצוי להפריד בין הגורים לאם שבועיים מתום הגמילה.
הבנת המסגרת החברתית
הארנבון הינו חיה להקתית החי במסגרת חברתית המושתתת על היררכיה, בראש הלהקה עומד זכר האלפא שלו יש את הזכות להזדווג עם כל הנקבות. בשל התחרות לזכות במעמד זה, גידול זכרים באותה להקה מועד לקרבות שתוצאותיהן נעות בין פגיעות גופניות קלות ועד לנשיכות ופציעת האשכים שבעקבותיה לעיתים אין מנוס מלסרס.
תקשורת בין ארנבונים מבוססת על חוש הריח שמאוד מפותח אצלם, וחוש הראיה והשמיעה, כשבנוסף יש שימוש בתיפוף בכפות רגליים אחוריות והשמעת קול בצליל גבוה המתבטאים בעיקר במצבי סטרס (מצבי פחד ומצוקה).
לשפן יש בית בין עצי הזית
מומלץ שלכל ארנבון בבית הגידול יוקצה שטח של מטר מרובע. יש לספק תאי המלטה מעץ ולהסוותן כשחשוב לספק גישה נוחה לתא לצורכי ביקורת וחיטוי. מומלץ לרפד את תאי ההמלטה ובכלל את בתי הגידול במצע קש העדיף על נסורת.
הארנבון מאוד רגיש לחום לכן בימי החמסין חשוב לצנן את כלובו משום שיכולת קירור גופו מוגבלת, בלוטות הזיעה נמצאות רק באזור השפתיים.
השפן הקטן שכח לסגור הדלת…
לצערינו גם אם מקפידים על צורת ותנאי גידול הארנבון ישנם תחלואות אופייניות.
מרקרים שעשויים להחשיד בתחלואה: פרווה פחות מבריקה ומטופחת, הפרשות מפתחי גוף שונים כגון שיעול,התעטשות,דימוע-המכוונים למחלות נשימה ושלשול והקאות המכוונים למחלות מערכת עיכול והפרשות מדרכי מין.
טפילים אקטודרמאליים:
גם בארנבון יש צורך לבצע טיפול מניעתי כנגד פרעושים, אזורי הגרוד העיקריים הינם בראש ובצוואר אך לעיתים הפרעוש לא פוסח על העין וגורם לדלקת עיניים קשה. הטיפול הוא במתן תכשירים נגד פרעושים כדוגמאת אדבינטיג’ או רבולושן (יש להתייעץ עם וטרינר לגבי מינון).
גרב(סקביאס)- הינו טפיל מאוד שכיח בקרב ארנבונים. הטפיל,אקרית,מטילה את ביציה מתחת לעור הארנבון והביטוי לכך הוא עיבוי העור (ליכניפיקציה) וקשקשת (קראסטים) בכפות הרגליים, בקצה האף ובאפרסת הפנימית של האוזן. הטיפול הינו מתן זריקה תת-עורית של איברמקטין באינטרבל של כ-10-12 ימים (החומר פועל על הצורה הבוגרת של האקרית ולא על הביצה).
מחלה זו הינה זואונוטית,משמע מדביקה בני-אדם, לכן חשוב מאוד לטפל בהקדם.
מחלות מערכת העיכול:
גורמים ממשקיים הקשורים לצורת הגידול בין אם זה מזון מעופש או לא איכותי וגורמי סטרס למיניהם.
הצטברות hair balls”” שגם לרוב נגרם ממתן מזון לא מותאם (עשיר בתאית)
גורמים פרזיטריים: קוקסידיה,סלמונלה ותולעי מעיים.
במידה והארנבון משלשל יש לצמצם מזונו למעט כופתיות חציר ובמידה והדבר לא עוזר לפנות לוטרינר .
מחלות מערכת הנשימה:
סימנים קליניים יכולים להופיע החל מהתעטשות,שיעול, דלקות עיניים עם הפרשות מוגלתיות הגורמות לגירוי העין וגירודה ע”י הארנבון, המשכן באובדן משקל, דלקות אברי מין בעיקר בנקבות, אבצסים בחלקי גוף שונים, וכלה במוות פתאומי.
אחד ממחוללי מחלת נשימה עיקריים הינה חיידק הפסטורלה שגורם למחלה מדבקת וקשה מאוד שבקושי רב ניתן לרפאה. ארנבון יכול להיות נשא של החיידק ובמצבי סטרס המחלה תתפרץ.
אבחון הגורם במחלות נשימה מתבסס על לקיחת משטח וטיפול ספציפי, בנוסף לכך יש טיפול ממשקי הכולל בידוד הארנבון החולה ושמירה על ניקיון ואוורור בית הגידול.
לסיכום כמו טיפול בכלבים וחתולים,על אף גודלו של הארנבון,גידולו הינה תורה שלמה שחשוב מאוד להקפיד על יישומה.
דר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.