כולנו שמענו שאסור לתת לכלבים שוקולד, הרבה אנשים סבורים שאכילת שוקולד גורמת לכלב לפתח תולעים.
ובכן – תולעים לא, אבל הרעלת שוקולד מסכנת חיים כן.
מאמר זה נועד לברר כמה ולמה, או במילים אחרות האם צריך לרוץ עם הכלב לוטרינר אם הוא חטף סוכריית “עדשים”?
שוקולד מכיל מרכיב בשם תיאוברומין, חומר ממשפחת הקסנטינים, קרוב-רחוק של הקפאין, שהינו רעיל לכלבים.
מידת הרעילות
הכמות הגורמת להרעלת שוקולד הינה כ 100 מ”ג תיאוברומין לכל קילו משקל גוף.
בסוגי שוקולד שונים ריכוז התיאוברומין שונה.
במאה גרם שוקולד חלב יש כ 160 מ”ג תיאוברומין, במאה גרם שוקולד מריר כ 530 מ”ג ובמאה גרם שוקולד לבישול כ 1400 מ”ג.
לפיכך, הכמות הרעילה הינה כשישים גרם לקילו משקל גוף עבור שוקולד חלב, כעשרים גרם לקילו משקל גוף עבור שוקולד מריר, וכשבעה גרם לקילו משקל גוף עבור שוקולד לבישול.
לשם המחשה –לברדור שיאכל חפיסת שוקולד מריר יסבול לכל היותר מכאב בטן, אך יורקשייר טרייר יפתח סימני הרעלה מסכני חיים.
סימנים קליניים
הקסנטינים משפיעים על מערכת העצבים, על המערכת הקרדיווסקולרית, ויש להם השפעה משתנת.
עצבנות ותגובת יתר לגירויים (הכלב “קופץ” למשמע קול רם או מגע)
חוסר שקט
עליה בקצב לב
רעד שרירים
השתנה מוגברת
הקאות
שלשול
טיפול
אין בנמצא חומר הנוגד תיאוברומין באופן ספציפי. אם הכלב המורעל הגיע תוך שעתיים מאכילת השוקולד כדאי לגרום להקאה כדי להיפטר מהשוקולד שטרם נספג. מעבר לכך יש להעניק טיפול תומך בצורת נוזלים (אינפוזיה) ונוגדי עוויתות כגון ווליום.
אם אתם חושדים שכלבכם אכל שוקולד התקשרו לוטרינר מיידית!!!
מאת: הוטרינרית דר’ נעמה מנור.