תרופות לבעלי חיים

הרבה פעמים כשבאים לוטרינר הוא נותן זריקה ושולח הביתה, וגם אם קלטנו את שם הזריקה או את ההסבר שקיבלנו, עם כל הבלגאן, ההתרגשות והדאגה לבעל החיים, עד שמגיעים הביתה כבר שוכחים מה יש לכלב ומה הוא קיבל, איזה כדורים אלו ומה צריך לעשות איתם.

החלטתי לשפוך קצת אור על מגוון התרופות הנמצאות בשוק ומה המשמעות שלהן, אך אתחיל בהקדמה קצרה.

לפעמים החיה שלנו לא מרגישה טוב ואין כל כך זמן ללכת לווטרינר, או שאמצע הלילה וקשה לנו לראות אותה סובלת…אז אנחנו נותנים איזה כדור אקמול, או מתחילים טיפול אנטיביוטי לפי המלצת רופא המשפחה השכן שלנו….וכאן הפתח לאסון. חשוב לדעת (!!!) לא כל תרופה המתאימה לבני האדם מתאימה לבעלי

החיים וחלקן אף רעילות, לכן הימנעו בכל מחיר מלתת לחיית המחמד שלכם כל תרופה לפני שהתייעצתם עם וטרינר!!!

הכי חשוב לזכור, ואני אומר זאת עוד כמה פעמים, שטיפול תרופתי ללא בדיקת וטרינר יכול לסכן חיים. כל חומר בעולם יכול לפעול כרעל על הגוף שלנו או של בעל החיים אם נלקח במינון עודף, החל מסוכר ועד אקמול. לתרופות שונות מינונים שונים בבעלי חיים שונים. תרופות ניתנות לרב לפי משקל, אך עם זאת

חתול ששוקל כמו כלב לא בהכרח יקבל אותה כמות של תרופות. כמו כן שני כלבים באותו משקל אך בגיל שונה גם כן לא יקבלו אותה כמות של תרופות. בעלי חיים שונים הסובלים ממחלות שונות לא יקבלו את אותו מינון, שכן גם אם התרופה זהה יש לה השפעות שונות במינונים שונים.פינוי תרופות מהגוף נעשה ע”י

איברים שונים בגוף, חיה הסובלת ממחלה כלשהיא ולא מסוגלת לפנות את התרופה כראוי עלולה להיות מורעלת ממנה.

לפני שמתחילים טיפול או מניעה חשוב להבין את ההבדל בין תרופות לבני אדם לעומת תרופות לבעלי חיים, אשר יוצרו בצורה שונה ונלקחות בצורה שונה.

כמובן שהאינטרס שלו הוא לראות את חיית המחמד האהובה שלנו בריאה וחופשיה מכאבים, אך חשוב להתייעץ תמיד עם וטרינר בעל ניסיון וידע שיכול לתת עצה מתאימה וטיפול נכון בהתאם.

לעיתים טיפול לא נכון עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואז כבר קשה יותר לעזור לחיית המחמד שלנו. כל חיה בנויה אחרת ומגיבה שונה לתרופות שונות, לכן חשוב להכיר גם את ההיסטוריה הרפואית של החיה ואת הרגישויות שלה, ממש כמו  לפני טיפול בבני אדם.

אך משום שמדובר בחיה, הידע המקדים הוא הכרחי ואף חיוני לשיפור בריאותה ולטיפול יעיל בה.

קיימות מספר תרופות גדול בשוק בעלי החיים, המתחלקות למספר קבוצות.

לפניכם הפירוט המלא של סוגי התרופות  הכלליות הקיימות. כמובן שיש גם תתי קבוצות ואף תרופות ספציפיות יותר, אך על כך ארחיב בפעם הבאה.

קבוצות התרופות הכלליות

אנטיביוטיקה:

זו קבוצת תרופות המגנות על הגוף בעיקר מפני גורמים חיידקיים ובחלקה מפטריות. לרב מופקות מפטריות בעצמן.

הנפוצות בשימוש הן צפלוספורינים, פניצילינים, אנרופלוקסצין, מטרונידזול, ג’נטמיצין, רספרים.

לעיתים ניתנת אנטיביוטיקה גם במחלות ויראליות בשל ניצול הפגיעה בהגנות הגוף ע”י חיידקים מזדמנים.

הסכנה ההולכת וגוברת בתחום זה היא העמידות המתפתחת אצל חיידקים. עמידות זו משויכת בעיקר לאנשים העושים בתרופות שימוש לא נכון ובלתי מבוקר- ללא התייעצות רופא או בניגוד להוראותיו ולרב נותנים מינון נמוך מידי לזמן קצר מידי.

כיום החיידק העמיד והמאיים ביותר על פני כדור הארץ הוא MERSA

(methicillin resistant staphylococcus aureus) חיידק זה הורג בכל שנה יותר ממחלת האיידס.

סטרואידים:

תרופות הבנויות מנגזרות של טבעות פחמן.

הגוף בעצמו מייצר סטרואידים ע”י בלוטת יתרת הכליה (אדרנל). סטרואידים חיוניים לחיים ואחראים על מטבוליזם בסיסי, יכולת החלמה והתחדשות של רקמות, מאזן נוזלים, תגובות חיסוניות, יצור ופירוק RNA ו-DNA ועוד ועוד.

סטרואידים ניתנים בדלקות שאינן על רקע זיהומי, לרב על רקע אוטואימוני וכן כטיפול פליאטיבי בגידולים שונים.

מינון יתר של סטרואידים יכול להתבטא בתופעות רבות כגון אטרופיה של שרירים ודיכוי חיסוני. הסכנה העיקרית במתן סטרואידים ללא פיקוח רפואי, מלבד מינון יתר, היא הפסקה חדה בלקיחת התרופות, מתן סטרואידים חיצוני גורם לאדרנל לעבוד על אש קטנה, הפסקה חדה לא מאפשרת לאדרנל להתאושש בהדרגה וליצר בעצמו מחדש את הסטרואידים.

מתן סטרואידים בטווח הקצר יכול להיות מלווה בתופעות לוואי כגון שתייה והשתנה מרובה וכיבים במערכת העיכול ולכן יש לשלב אותם עם התרופות המתאימות. לטווח הרחוק סטרואידים יכולים לגרום לאטרופיה של שרירים ולכן בטן למשל שנראית נפוחה אך בעצם פשוט רפויה ובעיות עור.

NSAID:

אלו תרופות מדכאות דלקת שאינן סטרואידים, כגון אספירין, וולטרן, קרפרופן וטולפידין. גם הן ניתנות במצבי דלקת שונים, עוזרות להוריד חם ולשכך כאב, כל זאת ע”י שליטה ועיכוב מדיאטורים דלקתיים (פרוסטגלנדינים). קבוצה זו עובדת על מעכבי שני אנזימים עיקריים בגוף הנקראים cox1,cox2. אנזימים אלו

נמצאים במקומות שונים בגוף ואחראים על תהליכים שונים. ישנן תרופות ספציפיות המעכבות רק אנזים אחד מהשניים. תרופות אלו הן המועדפות שכן כך אנחנו יכולים לכוון את פעולתנו ואיננו צריכים להגן במקביל מפני תופעות הלוואי של פגיעה באנזים השני. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כיבים בקיבה ולכן תמיד

מומלץ לתת תרופות אלו עם מזון. סיכונים נוספים קיימים גם עבור חולי כליה ולב.

אקמול יקבל כאן פיסקה משלו, הוא אמנם לא שייך לקבוצה זו אך פועל בצורה דומה ובמטרה דומה וזמין בכל בית. לצערנו הרב השימוש הביתי באקמול על בעלי חיים הוא נפוץ ומסוכן מאוד!! כלבים ובמיוחד חתולים אינם מסוגלים לפרק מגופם את האקמול בדרך יעילה והוא גורם נזקים חמצוניים בדם ובכבד המובילים לאנמיה קשה, דלקת כבד וכשל כליות. סיבוכים של מתן אקמול מגיעים עד כאבי בטן בלתי נסבלים קשיי נשימה ומוות.

אופטלגין גם הוא נפוץ במתן ללא התייעצות עם רופא. אופטלגין יכול לעזור להוריד חם, הוא כמעט ואינו משכך כאב ולרב המינונים הנמצאים אצל בני האדם אינם מתאימים לגודל של רב הכלבים ובטח לא החתולים. גם אופטלגין יכול להיות מסוכן במינון יתר, לכן אל תתעצלו- תתקשרו!!

נרקוטיקהקיימים משככי כאבים מסוגים שונים, חלקם ממשפחת הNSDAID ואחרים שייכים לקבוצת הנרקוטיקה וניפוקם לצרכן ללא מרשם רופא היא עבירה על החוק. ברפואה הוטרינרית חלק מתרופות אלו משמשות לשיכוך כאבים וחלקן לצורך טישטוש או הרדמה.תרופות השייכות לקבוצה זו הן למשל דולסטין,

מורפין, ווליום, קטמין, קסילזין, פרופופול וקיימות גם תרופות הניתנות להתקפי אפילפסיה או בעיות התנהגות כגון פנוברביטל, פרוזק ועוד.

תוספי מזון:

שימוש בתוספי מזון אינו שכיח ברפואה וטרינרית. רב חיות המחמד מקבלות את כל הדרוש להן במזון המסחרי (עוד סיבה לא לתת מזון הביתי), אך עם זאת חשוב לשים לב שהמזון הוא איכותי ושייך לקבוצת הפרימיום או סופר פרימיום (משמע לא מזונות שקונים בסופר או במחסני תערובת..) ותמיד מומלץ לעשות סקר שוק קטן לפני.

קיימים מספר מיקרים שבהם כן מומלץ לשקול תוסף מזון כגון בעלי חיים שנולדו עם בעיה מטבולית שלא מאפשרת להם לנצל כראוי מרכיב זה או אחר מהמזון, בעלי חיים הנוטים ליצור אבנים בדרכי השתן ולכן דרושים לתוסף המחמיץ את השתן, פרווה לא בריאה שיכולה להיעזר בתוספת אומגה 3 וכן כלבים הסובלים מבעיות מפרקים וזקוקים לתחזוק הסחוס.

מכיוון שאלו תוספי מזון אין צורך במרשם או בהוכחת יעילות רפואית כי זו אינה תרופה וברב המקרים שווה לנסות אך כמובן לא לפני התייעצות עם וטרינר על כל מקרה לגופו.

למרות שאלו (רק) תוספי מזון עדיין צצים להם פה ושם מיקרים של מתן מגה גלופלקס של בני אדם לבעלי חיים וכל מיני ניסויים כאלו ואחרים-אנא מכם הימנעו בכל מחיר מקיצורי דרך וגשו אל הווטרינר הקרוב, אל תסכנו את חיות המחמד שלכם.

אז זהו…מסתבר שהיה לי הרבה מה לומר וישנן עוד כל כך הרבה תרופות, אבל צריך לחזור לעבודה…אז אם אין לכם כוח לקרוא את כל זה ודילגתם לשורה האחרונה אז זה הטלפון- 072-2791607

תתקשרו בכל שעה, (בלי כסף) נייעץ לכם אם כדאי לתת/לבוא/לחכות עד הבוקר…

ד”ר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.